Vlaams Friteshuis Vleminckx
פְלִימִינֶקס
דוכן הציפס האגדי של אמסטרדם
התאמה: לכל המשפחה
אזור : המוזיאונים
Voetboogstraat 33
1012 XK Amsterdam
שעות פתיחה: כל יום 11-19
יש משהו בשילוב הפשוט והנהדר הזה של תפוחי אדמה מטוגנים בשמן עמוק שאיש אינו יכול לעמוד בפניו. ההולנדים הכריזו על הצ’יפס כמאכל הלאומי שלהם (בהחלט פסגת הקולינריה ההולנדית), ושמו המקומי הוא Patat. הפטאט נמכר לרוב בדוכנים הפונים לרחוב (snack bars), שבדרך כלל לא מציעים דבר מלבדו, פרט למגוון מצומצם של שתיה קלה. כמיטב המסורת הפלמית הוא מוגש בתוך קונוס עשוי נייר קרטון ובליווי רטבים שונים. הפטאט ההולנדי עבה יותר מהצ’יפס המצוי, ומטוגן פעמיים בשומן צמחי. ההולנדים מעדיפים להטביע אותו בכמויות בלתי נסלחות של מיונז משובח, או לשלב את המיונז עם רוטב סאטה (חמאת בוטנים וצ’ילי) ולפזר מעט בצל קצוץ טרי מעל. לשילוב המהפכני הזה קוראים Patatje oorlog, או בתרגום חופשי: צ’יפס מלחמה.
האגדי: VLEMINCKX SAUSMEESTERS
צ'יפס, כמו רובע החלונות האדומים או קופי שופס, היא מילה נרדפת לאמסטרדם. אבל למעשה, כשמדברים על צ'יפס באמסטרדם, מתכוונים למקום אחד ספציפי שנמצא ממש ליד הקאלוורסטראאט : ולמיקס סאוסמיסטרס הוא דוכן הצ’יפס האגדי של אמסטרדם, שנוסד ב-1887 ונמצא במיקומו הנוכחי מ-1958. פיסת ההיסטוריה המשומנת הזאת מציעה מנה אחת בלבד: צ’יפס בלגי קלאסי, טרי ומטוגן על פי מיטב המסורת, עם מגוון לא מבוטל של רטבים איכותיים תוצרת הבית. המנה הפשוטה יחסית מלווה באוירה ייחודית של דוכן פטאט אורגינל. מה שמעניק לו את ייחודו היא שיטת הטיגון הבלגית, לפיה תפוחי האדמה מטוגנים פעם אחת, נחים קצת, וממש לפני ההגשה מוטבלים שנית בשמן הלוהט. עם כל טעימה תוכלו לדמיין כיצד במאה הקודמת עמדו תושבי אמסטרדם במקום בו אתם דורכים ממש, אכלו את אותם הטוגנים על פי אותו המתכון, והתלכלכו באותה הדרך מהמיונז שנוטף מאותו קונוס מלכותי. עוד אלמנט מסורתי הוא היעדר מקומות ישיבה. צ’יפס היא מנה שמוגשת כחטיף, ועל כן נהוג לאכול אותה בעמידה בצד הדרך או תוך כדי הליכה. שימו לב - המקום פתוח כשש שעות ביום בלבד וכמו כל מקום שבאמת שווה משהו, היו מוכנים לתור ארוך.
איך ההולנדים מכינים את הציפס:
הפטאט פריט (Patat frites) שאתם קוראים לו צ'יפס הולנדי, שונה מהצ'יפס הרגיל (פרנץ' פרייז) בכך שהוא עבה יותר ומטוגן בשמן צמחי או שומן חזיר, שבמקומותינו נמצא פחות. ה"סוד" הנוסף הוא בכך שהם מטביעים את הצ'יפס במיונז ובקטשופ.
כמה דברים שמשנים וכה מאפיינים את הפטאט פריטס, הצ'יפס ההולנדי.
1. בחירת בתפ"א. בהולנד יש עשרות סוגי תפוחי אדמה. בארץ, הכי דומים אלה הדזירה. תפ"א מיוחדים לטיגון ולא מרובי מים.
שומן הטיגון הוא חצי שומן חזיר וחצי שומן צמחי. השומן מגיע כבר מעורבב ומעובד ונראה כמו סוג של מרגרינה. נמצא שם בכל מרכול.
2. חיתוך שווה.
3. שוטפים אותם הייטב ומיבשים לגמרי בעזרת מגבת סופגת.
4. מטגנים בפעמיים! קודם מטגנים אותם עד שהם מתחילים להזהיב. מתחילים! זה בעצם מביא אותם לשלב שהפנים מוכן לאכילה. מוציאים, מנטפים לגמרי את השמן. מיבשים עם מגבת נייר ונותנים לו להתקרר. ממש לפני האכילה מטגנים שוב, דקות ספורות, שהצ'יפס יקבל את הקרום הפריך.
בהולנד עוד הייתי מכינה את זה לפעמים (למרות שיותר פשוט לצאת ולקנות). בארץ.. הרמתי ידיים.
הרטבים אכן מוסיפים. רצוי הרבה ממיונז, אך לא הם שעושים את הטעם המיוחד.
