Amsterdam אמסטרדם 2018

• בית קפה ווינקל הוותיק נמצא בשכונת יורדאן ומציע תפריט אוכל, לצד תפריט מתוקים מגוון.    מנת הדגל של בית הקפה היא פאי התפוחים המפורסם, עוגת תפוחים המוגשת עם גלידת וניל וקצפת, העוגה המפורסמת בעיר שגורמת לתורים ארוכים במקום.    ביום שמשי אפשר לשבת בחוץ ולצפות בעוברים ושבים. יתכן עומס בסופי השבוע, במיוחד אם מזג האוויר נעים, אך בהחלט שווה את ההמתנה.

• בשכונת יורדן היפה (נווה צדק של אמסטרדם) שוכן בית הקפה הקטן Winkel. כבר מרחוק, רואים תור ארוך המשתרך מחוץ לבית הקפה הממוקם לצד רחבת הכנסיה - זהו התור לפאי התפוחים הטוב ביותר באמסטרדם ויש האומרים הטוב ביותר באירופה. שווה לחכות. במעט הימים ששהיתי בעיר הגעתי אליו שלוש פעמים.

• שוק היד השנייה המוצלח ביותר: Noorder market   השוק המתקיים מדי יום שני בכיכר שבכניסה לכנסייה הצפונית הוא ללא ספק שוק היד השנייה המוצלח ביותר באמסטרדם. אפשר למצוא בו הכל: מעילים, נעליים, רהיטים, קופסאות מעוטרות, אריחי קרמיקה, חליפות סקי והמון המון שטויות. לרוב, המחירים יהיו מגוחכים, ואם התמזל מזלכם, תוכלו לצאת משם עם מציאה אמיתית בחמישה יורו. השוק פתוח רק בימי שני בבוקר (כשרוב העסקים האחרים בעיר סגורים) ורק בשעות 9:00-14:00. שעות הפתיחה הקפדניות הופכות את השוק לעמוס מאוד, וצריך להיות מוכנים לחוויה צפופה למדי. באחת מפינות השוק משתרך תור ארוך במיוחד, זה התור לבית קפה ''וינקל 43'' שמציע פאי תפוחים מעולה,  שיש אומרים שהוא הטוב באירופה ולבטח הטוב ביותר באמסטרדם. הכנסייה הצפונית ממוקמת באחת השכונות הציוריות ביותר באמסטרדם, שכונת יורדן, כך שכדאי לשלב את חווית השוק עם סיבוב נינוח בשכונה המקסימה הזו ולקנח בפאי המדובר (לא לשכוח את הקצפת).

מתי: ימי שני, 9:00-14:00

• נוארדרמרקט, בלב הרובע היהודי "Jordaan", ידועה באווירה ידידותית ונינוחה. ממש בפינה - שם Westerstraat מתחבר לתוך Nordermarkt - Winkel43 הוקם בבית אטרקטיבי, שנבנה בסגנון אמסטרדם המסורתית. בגלל המיקום המיוחס שלה תוכלו ליהנות מכוס קפה או צהריים על המרפסת שלנו בימי שמש כל השנה. המסעדה נפתחת מוקדם בבוקר עד עשר בערב, אבל הבר לא ייסגר עד אחרי חצות.

עוגת תפוחים תוצרת בית שלנו הפכה למעדן הידוע היטב בכל האזור. לכן טעימת פרוסה נחשבת חובה. בצהריים אנו מציעים מגוון של מאכלים טעימים בתפריט ארוחת הצהריים שלנו, אשר אנו משנים מדי חודש. בערב אנו מגישים משקאות ומאכלים מתפריט המשתנה מדי יום. למרות הארוחות שלנו פשוטות, הן טעימות מאוד ובמחיר הוגן.

כל יום שני אפשרלשוטט בשוק 'Lapjesmarkt' ממש לאורך Westerstraat זה היה אמור להיות שוק במיוחד עבור בדים, אבל כיום יש גם רהיטים ישנים ובגדים יד שנייה.

מוקדם בשבת בבוקר שוק 'Boerenmarkt' מחליף את שוק Noordermarkt. זהו השוק שבו חקלאים השתמשו כדי למכור את היבול שלהם בימים עברו, אבל כיום מוכר היטב ברחבי הארץ בגלל מגוון רחב של מוצרים אורגניים. בשני ימי השוק Winkel43 נפתח בשבע ופרוסה טעימה של עוגת תפוחים טרייה תחכה לכם.

​

שוק צפון ועוגת התפוחים

המשכתי לכיוון שווקי ה-Noordermarkt וה-Lindengracht Markt, שני שווקים צמודים באזור יורדאן הפתוחים רק בשבת (תשע עד ארבע, לפי האתרים של שניהם, אבל כמובן - בתשע הם רק מתחילים להתעורר, אז מומלץ להגיע יותר לכיוון עשר). מבחינתי אני מתייחסת אליהם כשוק אחד גדול, אפילו שזה כנראה לא נכון ולא מוצדק. בגדול, אפשר להתייחס לנורדר כשוק של עתיקות, תכשיטים וכו', סוג של שוק פשפשים.. אם כי יש שם גם לא מעט דוכני אוכל. הלינדן מכיל יותר דוכני אוכל, אבל לא רק.

כך או כך, כיף ממש להסתובב שם. יש הכל מהכל. פירות בשפע (סוף סוף קניתי לי קופסא קטנה של פטל מתוק ומהמם, וחיסלתי אותה תוך משהו כמו עשר דקות, אפילו שהייתי עוד מפוצצת מארוחת הבוקר. שני יורו, למי שתהה), ירקות, פרחים, עוגות, המון מאפים, גבינות לרוב (אסף קנה שני משולשים של גבינת גאודה עם עגבניות בחמישה יורו לשתיהן, והוא טוען שלדבר הזה יש טעם של פיצה. ברור שלא טעמתי, אתם נורמליים?), עתיקות - כל מיני כלים שרציתי לקנות ובסוף התאפקתי, בגדים (קניתי שני צעיפים - אחד לי, אחד לאחותי - בחמישה יורו), תכשיטים (עגילים מהממים שעלו 15 יורו ובסוף שכנעתי את המוכרת לתת לי אותם ב-12. אבא, נכון שאתה גאה בי?!) ועוד. אני לא יודעת מה זה "עוד", מה עוד נשאר בעצם?

אגב, אם אתם כבר באזור ונשאר לכם מקום מכל מה שקניתם ואכלתם (או כל מה שטעמתם. יש גם הרבה טעימות), תקפצו לבית הקפה Winkel43 הנמצא ממש ליד שני השווקים. עוד אספר עליו בהמשך, כיוון שביקרנו בו בהמשך, אבל יש שם פאי תפוחים - למות ולחזור לחיים רק כדי לקחת עוד ביס ממנו).

מה שדילגתי עליו, בין הסופר לממתקים, ולחלוטין לא בצדק, הוא בית הקפה/מסעדה Winkel43 (זוכרים שהזכרתי אותו קודם, ממוקם ליד שני השווקים שביקרנו בהם בשבת?). כן, יש שם גם אוכל "אמיתי", אבל תכלס - הוא לא מעניין אף אחד. הם מפורסמים בזכות פאי התפוחים שלהם. ובצדק.

נכנסים למקום (אפשר גם לשבת בחוץ, ובדיעבד אני קצת מצטערת שלא, כי היה מחניק בפנים, אבל היה נראה מלא בחוץ, אם כי בדיעבד שיש עוד כמה שולחנות ליד השייכים גם הם לווינקל, ולא ידענו עליהם) ---> מתעלפים. התחושה היא כאילו נכנסתם לתוך צנצנת קינמון. במובן הטוב ביותר של המילה (יש מובן רע בכלל?!). צלחות על גבי צלחות של פאי תפוחים (עם קצפת או בלי, כמובן שלקחנו עם, כי אסף) נערמות שם, אחת אחרי השניה. יש אנשים שעוד משתעשעים בהזמנה של משהו מלוח, למשל הבחורה שישבה בשולחן לידנו והזמינה מה שאני יכולה לתאר רק כ"פלטת מטוגנים" (ביטרבאלן ועוד כמה דברים), אבל בסופו של דבר כולם מגיעים לפאי. הו הפאי.

הבצק מצוין, מילוי התפוחים והקינמון מעולה. הפאי מגיע מחומם קלות, כמובן, ואפשר לומר שזה די אחלה. אני מודה שאפילו הקצפת ליד מוסיפה (אבל לדעתי הפאי היה טעים גם בלעדיה). גם אסף, מר "אני לא אוהב עוגות תפוחים או פירות בכלל, שוקולד שוקולד שוקולד, תנו לי שוקולד", אמר שטעים. הבצק יותר, המילוי פחות,

קיצור, הפאי טעים מאד מאד, השירות אחלה (המלצרית החמודה לחלוטין הבינה את הראש שלנו, וכשביקשנו רק מים מינרליים ליד הפאי שלנו, ענתה מיד שהיא יכולה גם להביא לנו קנקן מי ברז - ללא תשלום - אם נרצה), המחיר לחלוטין סביר (ארבעה יורו לפרוסת פאי מכובדת מאד), והבחורה - הרזה מאד, יש לציין - בשולחן לידנו לגמרי התמודדה עם הפאי שהזמינה לעצמה אחרי פלטת המטוגנים, בעוד אסף ואני התקשינו לנשום אחרי החתיכה שחלקנו. בחיי שאני שונאת אנשים.