Amsterdam אמסטרדם 2018

המוזיאון לאמנות מודרנית ידוע גם בשמו מוזיאון סטדלייק שוכן לו בחברותה טובה לצד מוזיאון ון גוך, המוזיאון הלאומי לאמנות ומוזיאונים נוספים בכיכר המוזיאונים של אמסטרדם. אמנם מדובר על אמנות מודרנית אך לא מדובר רק על אמנות עכשווית בלבד.

המוזיאון נוסד בשנת 1874 והבנין הנוכחי פתח דלתותיו בשנת 1895. בין השנים 1945 ו-1954 המוזיאון עבר שיפוץ ושטח החלל הוכפל. בין 2003 ו-2012 המבנה שופץ מחדש והתווסף לו אגף חדש, המכונה "האמבטיה" בשל צורתו הארכיטקטונית, ונפתח מחדש לקהל הרחב בסוף ספטמבר 2012.  אוסף המוזיאון מורכב מאמנות מודרנית ועכשווית ועיצוב מתחילת המאה העשרים ועד המאה ה-21.  בין האמנים המוצגים כאן נמצאים ואן גוך, קנדינסקי, קירכנר, שאגאל, מאטיס, ג'קסון פולוק, אנדי וורהול, וילם דה קונינג, מרלן דומס, לוצ'יו פונטנה, קרל אפל וגילברט וג'ורג'.

באוסף הקבוע יצירות של תנועת הקוברה (CoBrA), יצירות של האקספרסיוניזם הגרמני וההולנדי, אמנות וידאו, ואמני פופו אמריקאיים וגם עבודות של צמד האמנים גילברט וג'ורג' המבוססות על תצלומים.

טיול בין קומות הבניין והאגפים השונים מציג עבודות אומנות שתחילתן מאמצע המאה ה- 19 ועד ימינו.

בכניסה למוזיאון בקומת הקרקע תחשפו לדברי אומנות מהמאה ה-19 והצגת יצירותיהם של מיטב האמנים באותה תקופה. בין האמנים אשר יצירותיהם מוצגות בקומה זו נמנים: ון גוך, קנדינסקי, שאגאל, מאטיס ויצירותיה של קבוצת קוברה - תנועה אמנותית שפעלה באמצע המאה ה- 20 במטרה להראות אמנות אחרת.

בנוסף מוצג אוסף מרשים גם של מוצגים הקשורים לאמנות שימושית, ממנה, למעשה, החל המוזיאון את דרכו ב- 1895 לאחר שעבר לבניין זה ממקום אחר. יצירות עשויות חומרים כמו זכוכית, קרמיקה, ואף רהיטים מוצגים במקום.

כאשר נעלה קומה נגיע לתקופה של אמצע המאה ה-20 ועד ימינו. בקומה זו מוצגות יצירות שונות מרוח התקופה, של אמנים כמו וילם קונינג, מרלן דיומא ועוד.

כאן ניתן לראות תצוגה מרשימה של אמנות וידיאו, וכן ליהנות מתערוכה של אבני חן שונות, כולל אבנים נדירות שקשה לראותן במקומות אחרים.

אגף חדש לתערוכות מתחלפות

ב- 2012 התווסף למוזיאון אגף חדש. צבעו הלבן ומבנהו גרמו למקימיו לקרוא לו "כיור מטבח". באגף חדש זה מוצגות תערוכות מתחלפות. ניתן לראות כאן תערוכות משתנות של יצירות ענק המשתרעות על פני קירות שלמים. אמנות מודרנית אמיתית המחפשת כיצד לחצות גבולות וליצור יצירה שלמה וגדולה.

בנוסף מוצגות במקום תערוכות של יצירות מלאות צבע וצורות שיוצרות צירופים מרשימים. תערוכת צילומים המוצגת במקום העוסקת בנושאים אנושיים וחברתיים, קשר בין אנשים- מבוגרים מול ילדים, נשים מול גברים ועוד סוגי קשרים מעניינים כפי שהם נתפסים בשבריר שניה בעין המצלמה.

גם תערוכה הקשורה בעיצוב אופנה ותכשיטים מוצגת במקום. האגף החדש הוא מרשים ביופיו וניתן להתרשם בו כל פעם מתערוכה אחרת ומפתיעה.

האמנויות המוצגות בו הן שונות ומגוונות. השוטטות באגף זה מראה לנו אילו נושאים מעסיקים היום אותנו כחברה ומיוצגים על ידי האמנויות השונות.

 

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

​

ולא כולם אוהבים את הסטדליק.

זה מוזיאון או אמבטיה?

מייקל קימלמן | ניו יורק טיימס 13.01.2013

אני לא זוכר שראיתי בניין מגוחך יותר ממוזיאון סטדליק המחודש, שנפתח באחרונה באמסטרדם. הוא מעוצב כמו אמבט, ונפתח באיחור של שנים בשלהי עידן שבו עיצבו מוזיאונים בגחמנות דשנה מכסף, רעבה לכותרות ומלאה דמיון תזזיתי, מגמה שדעכה יחד עם הכלכלה העולמית. לעומת העיצוב הענייני, החסכוני, הכמעט סגפני והפוסט־אסוני של מוסדות כגון מוזיאון פאריש המסוגנן של הרצוג ודה מרון בהמפטונס, זו נסיגה לאחור.

הלובי הצר והמגובב, המחופה זכוכית, במקום שבו אמור להיות פתח הניקוז של האמבט, היה בביקורי בסוף השבוע עמוס ופקוק. האולמות מתחברים אל הבניין הישן של המוזיאון ללא חריקות. האוסף נראה נהדר. אבל להיכנס אל תוך צנרת ענקית כדי לצפות באמנות מודרנית קלאסית זה כמו לשמוע את באך בנגינת אדם מחופש לליצן.

למה אמבטיה? זו שאלה של 170 מיליון דולר - תקציב שחרג הרבה מעבר למתוכנן. בנתם קרואל, המשרד ההולנדי שעיצב את הבניין, לא הסביר את ההחלטה. סטדליק החדש ‏(Stedelijk‏), המשתרע על שטח של 12 דונם, ניצב מול ירכתי המוזיאון הישן, בניין לבנים אהוב בסגנון ניאו־רנסנס מסוף המאה ה–19, בפסים אדומים ולבנים, בעיצוב אדריאן וילם וייסמן. הבניין החדש הסיט את הכניסה למוזיאון, וכעת היא ניצבת מול כיכר המוזיאונים, פארק לא מטופח וסביבו פזורים אולם הקונצרטים קונצרטחבאו, הריקסמוזיאום ומוזיאון ון גוך.

השאיפה היתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף לו חללי תצוגה וכן מסעדה וחנות בקומת הקרקע הפונה אל הכיכר. הסטדליק החדש, שגגו המזדקר משמש לו מעין חופה ענקית, נועד לשמש נקודת עניין בפינה הצפון־מערבית של הכיכר. להלכה הכל נשמע הגיוני למדי. אבל למעשה, זה נראה כמו עוד מקרה של קנאת סמלים.

הסטדליק הישן היה אוסף חלוצי של אמנות מודרנית ועיצוב באירופה שלאחר המלחמה. עיצובו הפנימי, דמוי הקופסה הלבנה, גרר חיקויים רבים. המקום נעשה לארמון העממי לתרבות עכשווית. בשנות ה–50 נוסף לו אגף שהתמקד באמנות מקומית ואקספרימנטלית, ונועד גם לארח אירועי הפנינג ומחאות תרבותיות. זו היתה מחווה דמוקרטית הולנדית מאוד באופיה.

אהבתי את הסטדליק הישן כשהתחלתי לבקר בו לפני כ–20 שנה. גרם המדרגות המפואר שלו, רצפות עצם הדג החורקות, האווירה הנינוחה והאמנות העדכנית יצרו שילוב מוזר ומגניב. אבל אז כבר החלו מוזיאונים כגון פומפידו בפאריס להאפיל עליו. כדי להגביר את כוח המשיכה שלו גייס המוזיאון את רוברט ונטורי, ואחר כך את אלווארו סיזה; התוכניות ששניהם הציעו התגלו כבלתי מעשיות. הפרויקט התעכב. בינתיים נפתחו גוגנהיים בבילבאו שבספרד, וטייט מודרן בלונדון.